אם אתם שואלים את עצמכם איך הופכים להיות מפיק מוזיקלי ומתי זה קורה,
אז כאן אשתף אתכם בתהליך שבו ביצעתי הקלטת אלבום (וגם הפקת אלבום) בפעם הראשונה.

רקע – על הלהקה

זהו האלבום המלא הראשון שהפקתי (יצא ב 2005).

Fake Celebs ז"ל, היתה להקה שהקמתי עם הזמרת-יוצרת האמריקאית-ישראלית שלי בוקשפן בתחילת שנות האלפיים. שלי חיה שנים רבות באירלנד (וגם כיום) ועבדה עם מוזיקאים בולטים שם כולל חברים מלהקת הקומיטמנטס המקורית.

בהתחלה קראו לנו The Few, והופענו במועדונים ופסטיבלים בישראל. ניגנו אז בעיקר פולק-רוק גרובי אמריקאי. שירים ששלי כתבה. אח"כ התחלתי גם אני להוסיף שירים משלי, ובהמשך, עם תחלופת נגנים וכשהגרוב והפ'אנק תפסו מקום יותר נרחב בהופעה, התחלנו להקליט חומרים.

בשלב מסוים החלטנו לעבור לדבלין, אירלנד ולנסות את מזלנו שם. בשילוב עם מוזיקאים מקומיים,
סיימנו את העבודה על האלבום הזה, המשכנו להופיע בדבלין ובהמשך אני חזרתי לארץ והמשכתי את הפעילות המוזיקלית שלי כאן.

כאן תוכלו להאזין לאלבום. המשך המאמר מיד אחריו.


הקלטות ראשונות

בתחילת שנות האלפיים, עוד לפני שהתחלתי לנגן בלהקה הזו,
כבר היה לי אולפן ביתי פשוט עם מחשב ותוכנת עריכה שהיתה פשוטה אפילו בימים ההם
(Vegas – בהמשך הפכה להיות בעיקר תוכנה לעריכת וידאו).
זה היה בדיוק הזמן שבו התחילה מהפכת האולפנים הביתיים ואפשר היה להקליט
דמואים וסקיצות ברמה טובה, אבל מעטים היו אלו שביצעו הקלטת אלבום שלם בבית.
האולפנים הגדולים, בארץ ובעולם, עדיין עבדו יפה, אבל לצידם החלו לפרוח
"חדרי פרויקטים" – Project rooms, אולפנים עם אקוסטיקה, ציוד מקצועי ושטח קטן – חדר או שניים.
בחדרים האלה ניתן להקליט כל מה שיותר קשה להקליט בבית –
תופים, מגברי גיטרות, סקציות של נגנים וכו'.
אלה בעצם מרבית האולפנים של היום, אבל בתקופה ההיא זה היה קונספט חדשני –
בזכות מהפכת המחשב.

כשהתחלנו לעבוד בלהקה ביחד, כבר ידעתי להפיק מוזיקה בעזרת המחשב ברמה סבירה והקלטתי אי-פי של מוזיקה אלקטרונית.
לעומת זאת –  לא ייצרתי סקיצות עבור הלהקה, אלא פשוט נפגשנו ובחדר חזרות בנינו את העיבודים לשירים ביחד.
אחרי שניגנו הרבה ביחד והופענו קצת, נכנסו לראשונה לאולפן גדול ("המון", כיום נקרא "בארדו") והקלטנו את הדמו הראשון שלנו. לאחר מכן, בבית הוספתי במחשב קצת סאונדים של קלידים על ההקלטות שעשינו.
אחרי שהתחלפו חלק מהנגנים החלטנו שההקלטות של הדמו כבר לא מייצגות אותנו,
וכך לקחתי על עצמי בפעם הראשונה את תפקיד המעבד, או המפיק.
יצרתי באולפן הביתי עיבודים חדשים לשניים מהשירים שלנו והקלטנו שם גם את כל התפקידים.
לאחר מכן, חבר טוב (מארק סמוליאן מאולפן "דיג'י היפי") עשה מיקס להקלטות האלה.
את שני השירים האלו שלחנו לרדיו והם הושמעו ב 88fm ובתוכניות אלטרנטיביות
כמו "הקצה" של קוואמי בגלג"צ וברדיו "קול הקמפוס" ז"ל.

הקלטת אלבום ראשון – איך זה קרה

אחרי שראינו שהשירים זוכים ל"יחס" והופענו בהופעות נוספות ובפסטיבלים,
החלטנו להקליט אלבום שלם.
כעת, כבר היה לי יותר ביטחון וידעתי שאוכל לקחת על עצמי את תפקיד המפיק המוזיקלי באלבום.
נכנסנו לאולפן קטן (זוכרים את ה- PROJECT ROOM ?) של חבר (ארז כספי, היום מבעלי ה"בארדו") ושם הקלטנו בס ותופים לכמה שירים. בהמשך הקלטנו בס ותופים באולפן "דיג'י היפי".

בדיוק באותה תקופה החלטנו לעבור לאירלנד ולנסות את מזלנו שם.
באירלנד, בעזרת מוזיקאים מקומיים, ובשילוב בין הקלטות ביתיות,
הקלטות בחדר חזרות שהפכתי אותו לאולפן (פשוט הבאתי לכמה ימים את כל הציוד שלי),
והקלטות נוספות באולפנים קטנים,
הצלחנו להגיע לסיום של הקלטת אלבום.

זה כמובן לא היה התהליך המושלם, גם בגלל הזמן הרב שלקח לנו לסיים את האלבום,
אך גם בגלל ריבוי האולפנים והעברת החומרים ממקום למקום.
לעומת זאת, העבודה באולפנים מסוגים שונים, העבודה עם נגנים ותהליך ההקלטה כולו,
הם מה שהפכו אותי להיות מפיק מוזיקלי והתהליך כולו לימד אותי רבות על "איך מפיקים מוזיקה".
בקיצור, אין כמו ניסיון.

קרדיטים באלבום :

שלי בוקשפן – שירה, כתיבה והלחנה.
עידו גונן – הפקה מוזיקלית, בס, גיטרות, קלידים, כתיבה והלחנה.
עופר מלאכי – תופים
ירון אוזנה – טרומבון וקורנט
דארה או'קלי (אירלנד) – קלידים
גוז'י דוהרטי, קלייב היוטון, ניקי קאוואנה (אירלנד) – קולות רקע.

מיקס – רם צ'דנובסקי ב"דיג'י היפי"
מאסטרינג -איידן פולי ב"מאסטרלאב" אירלנד.

האזינו וקראו גם על האלבום השני שלי Gonanza

אהבתם ? שתפו !   תודה :-)

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

כתיבת תגובה